כריזמה אצל 'המנהלים של המחר'

קצת על גבול הדמגוגיה, לטעמי. למרות הכריזמה המוחצנת ששידר והמילים חדורות המוטיבציה שביטא לא הצלחתי "לקנות" את דבריו: הוא נשמע פופוליסטי, כאילו הכין את הנאום מראש ובעיניי היה מאוד לא אותנטי, עד כדי כך שאפילו אמר שברור לו שהוא האדם המתאים ביותר לתפקיד וחייבים לבחור בו…
אנשים טועים לפעמים בתהליך הגיוס והולכים שבי אחרי אנשים בעלי כריזמה מוחצנת ויכולת דמגוגית גבוהה. תפיסות הניהול המודרניות מציגות את המנהלים של המאה ה-21 כהרבה יותר סולידיים באישיותם והשראתם על העובדים מגיעה מכישוריהם הגבוהים המשולבים עם דוגמא אישית ויכולת בין-אישית גבוהה. אלו כבר לא המנהלים שבשנייה שהם נכנסים לחדר כולם מבחינים בנוכחותם, אלא בעיקר כאלה שמעוררים הערכה ומודל לחיקוי מעצם היותם הם כיוון שמדובר המנהלים שנקודת המבט הבסיסית שלהם היא הרתמותם למען העובדים שלהם ומתן כלים אמיתיים להצלחתם. ומפה גם באה הכריזמה שלהם, כריזמה שבמאה ה-21 לבשה צורה שונה לגמרי.
אין להסיק מדבריי שכל המנהלים בעלי כריזמה מוחצת ויכולת וורבאלית גבוהה אינם מנהלים טובים במאה ה-21. כמו בכל דבר, יש כאלו ויש כאלו. יותר נכון מצידי לאמר שנוכחות מוחצנת ויכולת וורבאלית גבוהה לא בהכרח הולכות עם כישורי מנהיגות וניהול טובים. אם פעם הפוקוס היה על מנהלים בעלי תכונות אלו הרי שכיום הפוקוס השתנה.
לשמחתי, בסיכומו של אותו תהליךבחברה הממשלתית נבחר מועמד אחר- סולידי מאוד ויתכן שאפילו לא מספיק "סוחף" באישיותו, אך הוא אחד מאנשי העבודה והעשייה התכליתיים ביותר שנתקלתי בהם. הוא מקדם את פועלה של החברה, נוהג בענייניות ובעצם תפקודו מהווה דוגמא אישית לעובדי החברה.
לימים, מספר חודשים לאחר מכן, הסתבר לי שאותו מועמד מוחצן ודמגוגי נכשל בתפקידו האחרון כסמנכ"ל בארגון ממשלתי אחר והדעות על תפקודו היו לא מחמיאות.
אז אם אתם עוסקים בהשמת בכירים, חשוב שבתהליך הגיוס תבודדו את ה"רעשים הנילווים" שיש מסביב למועמדים ותתמקדו במהות, בכישורים ובתכונות העשייה שהם מביאים עמם ולאו דווקא במה שהם משדרים כלפי חוץ.

Share

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים

articles_heb